שלושה תופינים לשבת אחה"צ, מהדורת י"ג באדר ב' תשע"א

★ שלוש הגלויות הקורעות האלה לקוחות מהטמבלר ששמו מייתר כל צורך להרחיב אודותיו: הכירו את The Unknowledeable Fashionista. עכשיו, זה לא שיש לי מושג של ממש איך באמת מבטאים נכון "אן דמוליסטר" (אין לי. וחבל, חבל מאוד). [עדכון: באמת אין לי, אפילו שמץ! אם כבר, זה הרבה יותר דומה ל-"דמולימייסטר" - ותודה ליערונת על השיעור). יותר מזה: כמו חלק הארי של גל המתעניינים 'החיצוניים' ששטף את עולם האופנה בשנים האחרונות, אינני מצוידת בהשכלה רחבה אודות הנושא, או מתמצאת בקצה קצהו של ההיסטוריה שלו. ובכל זאת, ולמרות הסייגים האלה שחשוב לי להדגיש, עדיין: אי אפשר שלא לחייך לנוכח כמה מהאבחנות המדויקות שעולות כאן - כולן פועל יוצא של מתקפת הילדות הטמבלריסטיות, חובבות לא-לגמרי מושכלות של תיקי השאנל ומגפי האלכסנדר וונג (ואם נחזור לסייגים: כמו כולנו. כמו כולנו).

★ בית Olnick Spanu במדינת ניו יורק, שתיכנן אלברטו קאמפו-באזה, הוא מנת מודרניזם מזככת.

★ כתבת פרופיל מצוינת ב-More Intelligent Life אודות כוח הטבע הג'ינג'י, הסטייליסטית שהגדירה מחדש את המקצוע, ליידי גרייס קודינגטון. יש כאן סיפורים מאחורי הקלעים אודות השער המגוחך והנפלא ההוא של אנג'ליקה יוסטון ומנולו בלאהניק (על רקע שקיעה זהובה בקורסיקה, מסתבר), ובכלל - כמו שהוכיח The September Issue - קודינגטון היא דמות רבת פנים (נוקשה ורכה בעת ובעונה אחת, מצוידת ברבדי-רבדים של מטען תרבותי עשיר) שקשה לא ליפול בקסמה.