[טים ווקר לווג ניפון, יולי 2007]זהו, מחר ההגרלה הגדולה (סתם, הקטנטנה) סוגרת שבוע והמנצח\ת יעלו בגורל - זוהי קריאה אחרונה להשתתפות. כפי שכבר ציינתי, מפאת גילוי הכיף המעורב בעניין נראה לי שעוד יהיו כאלה מתישהו בעתיד - אבל זיכרו, גיליון הווג בריטניה בן העשור כבר לא ישוב. הוא אמנם לא יגיע בצירוף תרבוש צבעוני כמו אלו שכאן למעלה, אך לעומת זאת אני מבטיחה אריזה ג'ושית משמחת לבב לפחות כמו שמלה ורודה מוקפת בלונים מרחפים, פלוס שיח פוקסיה מתפרץ. בעצם, לא מבטיחה לעמוד בסטנדרטים של טים ווקר (בתכל'ס אני מוותרת על המאבק מראש) - אבל כיף זה בטוח יהיה. פוקסיה אהוֹי.
4 תגובות:
מה היה צריך לעשות? השארתי תגובה בפוסט ההגרלה, זה מספיק?
ההפקה הזאת של לילי המטיילת היא אחת האהובות עליי בעולמים, ואחת היחידות שיש לי בכרומו.
לרוב אני מוותרת על קניית העיתונים (כי זה יקר, כי יש (בערך) ברשת, כי יש בחינם לעלעול בסטימצקי, כי אין לי כוח לכל האבק שבא איתם, ודי לי באבק שמייצר אוסף הקטלוגים שלי) אבל זאת שבתה את ליבי מהרגע הראשון ויש בה כל מה שאני אוהבת באופנה. יום יבוא ואיתו פוסט הלילי הגדול! וזה מוזר, כי אני עדיין מחזיקה ממנה ג'ינג'ית מוזרה, ורק בכתבה הזאת אני מאוהבת בה קשות.
רגע, יש הגרלה? איפה הייתי? אפשר עדיין לעלות על הרכבת?
פלורה - עשית היטב. אולי בפעם הבאה, הא? אם הפרס על הכוונת יהיה תוכנת קריוקי, אני מבטיחה להטות את תוצאות ההגרלה לטובתך.
חני - הכי מגניב שיש לך את הדבר הזה בפרינט. ממש. וכן, לילי היא חתיכת ווירדו שקשה לצפות את תפקודה - אבל כשהיא מוצלחת, היא ממש מוצלחת.
שיקסע - עם צאת הרכבת הבאה מבטיחה לשלוח לך עדכון. למרות שאני בטוחה שאז כבר תוכלי לעשות זאת לבד, אחרי שלמדת את הלקח (ציינה בפולניות אימהית).
הוסף רשומת תגובה