26.2.10

שישי שמח

שוב, אין לי מושג מי-מה-ומוּ, ושוב, זה לא ממש משנה. גם קארל יגיד אותו דבר, נדמה לי.

25.2.10

רוק דה האוס

לחיי מסיבות שמחות. אין לי מושג מי צילם את זה ומתי, זה נמצא אצלי ה-מון זמן ואין לי פתרון לתעלומה - אבל אולי לשבץ את זה יביא את הגאולה סופסוף (וגם אם לא, דייני בטריו התמונות הזה. תכל'ס).

23.2.10

בוז'י

או לורדי. הזכרנו לפני שנייה את ג'יימי בושרט, אבל לא ידענו מה מחכה לנו מאחורי הסיבוב. זה מתוך גיליון האביב המתקרב של Another Magazine, ויש לקחת בחשבון שני דברים עיקריים:

א. את פסטיבל ה-Lanvin המתחולל כאן - הטרלול הירוק שנחרט בלב בתצוגת סתיו 2010, פלוס העובדה שבושרט היא נערת הפוסטר של הקמפיין הנוכחי.
ב. את כוס ההפוך. ועוד טייק-אוויי, כמה נפלא. לא, נהרסתי עכשיו. נהרסתי.

20.2.10

היער השחור

[פרואנזה סקולר, תצוגת סתיו 2010]

שלום לך, שבוע האופנה בניו יורק, ותודה לך על רגעי השיא האלה, מלאי הקפלים המרגשים (גם תורם של אלכסנדר ואלטוזארה יגיע כמובטח, אבל סדר עדיפויות חייב להיות). צבא נסיכות האופל, הילדות הטובות\כל כך רעות של פרואנזה סקולר - ובראשן ג'יימי בושרט, הנסיכה שבמרכז - גרמו ללב שלי לנתר בדיוק לפי הקצב הזה.

19.2.10

שישי שמח

[ריאן מק'גינלי מצלם את מתמודדי אולימפיאדת חורף 2010 במחלצות מבית Rodarte. הם כל כך צריכים להתלבש ככה גם בתחרויות, אני מחייכת רק מלחשוב על זה]

17.2.10

פּוּס

[אמיר ארלאפ מצלם טקסטורה מרטיטה ל-Zoot magazine, גיליון סתיו 09'\10']

רגע, שנייה.

שנייה.

15.2.10

גלאמזוניה

[ווג גרמניה, מרץ 2010. צילום: פאולה קודאקי]

יש לי לא מעט מחשבות על הקשר בין התצוגות של אלכסנדר וונג ואלטוזארה, אבל אני לא רוצה לחלוק אותן בלי שיש את הפנאי המתאים להפוך בזה. תציצו בהן, וניפגש אחורי זה לדון במתרחש. בינתיים, אני לא בטוחה בדיוק למה, האדיטוריאל הזה הוא הכנה לא רעה לכך - וכשלעצמו גם מצויד בכמויות Oomph ובשמלה בלתי נשכחת (האחרונה, ברור. אל תיפלו לפח הפרובוקציה).

13.2.10

ג'קפוט

[צילום: יעל סלומה]

עונג שבת. ביטוי שכבר הופקע מהקשרו המקורי והיפה, אבל עם רויטפלד תמיד אפשר לקרוא מחדש את העולם.

12.2.10

11.2.10

________

מי שגורם לדברים כאלה להתהלך בינינו, כנראה קשה לו מאוד להתהלך בינינו.

סינטרה סינדרום

[צילום: טים בארבר]

היום מתחיל שבוע האופנה בניו יורק.

שוב.

להגיד שיש לי כוח לזה? לא ממש.
אני קצת חוששת מהמרדף הזה, אחרי שמות, וזמנים, ועדכונים, וחדשות, וביקורת, ובכלל.

לא מתחשק לי לרדוף.
אפשר בבקשה שפיטר ינסן יבוא להציג לי בסלון? לא נראה לי כזה ביגי.

אוף.

כבר חשבתי לפתח חסינות כללית, להסביר לעצמי שאני, לא אכפת לי בכלל מהקרקס הזה, ואיזו מין מטבוחה זה בכלל השבוע הניו-יורקי, עם כל השמות הצפודים האלה (טרייסי ריס, השמלות של ויקטוריה בקהאם, ג'י סטאר, בי.סי.בי.ג'י - מה זה? ברצינות, אין שם מי שיערוך את הליינאפ? ג'יז).

אבל יאללה יאללה, כמו שאומרים. איפה אני ואיפה המטבוחה. תוך חצי דקה התנופפו מולי הפרואנזות, ראד הוראני, מארק (שיו. תצוגה של מארק ג'ייקובס. מטורף שיש כאלה פעמיים בשנה, זה פשוט מטורף בעיניי), פיליפ לים, רודארטה, ת'ום בראון הממזר, כריסטיאן קוטה, אלכסנדר הגדול - אבק הכוכבים סיחרר לי את הראש תוך שנייה, והשריון החסין התמסמס לו בקול ענות חלושה (אני כבר רואה מה יישאר ממנו כשנגיע עוד חודש לשבוע האופנה בפריז. גם כן שריון, רק מאתר את סלין וז'יבנשי מציגים באותו יום ומיד הופך לכדור צמרירי. זה שריון חסין זה?).

אז כן, אני הולכת להשקיף על המתרחש בניו יורק סיטי. לא ברור מה יתרחש ואם בכלל (סופות שלג - לא Setting מזמין במיוחד לשום דבר, בטח לא להתמנגלות של שבוע אופנה), ולא ברור עד כמה אצליח לעקוב ואם בכלל, אבל מספיק לי להביט לרגע בגברת פה למעלה כדי להיזכר שעל ניו יורק לא מוותרים אף פעם.

5.2.10

שישי שמח

[הגויים קוראים לזה צמיד חברוּת. צודקים. מכאן]

1.2.10

קונוס

[נומרו קוריאה, חורף 2010, צילום: Lina Schneyius]