איזמל, בבקשה

זה ממש, ממש מוזר לראות בסטייל.קום את הכותרת Saint Lauren בלי התחילית שאמורה להגיע לפניה. כאבי פאנטום? קרוב, אבל לא בדיוק. כי הישות המשונה הזו לא נושאת תחושה של מהות מקורית ש"חתכו לה", אלא מין יציר חדש, חסר היסטוריה ופשר. כלומר, בתכל'ס, בדיוק מה שאליו התכוון המשורר - במקרה הזה, הדי סלימאן בתפקיד הבמאי שהחליט על ה-Cut.

אבל הדי, דוּד, אני מצטערת, זה לא קורה. מבינה שניסית לכוון פה לפתרון אינטליגנטי, מינימליסטי, קר וגאוני, שיפתח פרק חדש בלי לשמוט את קו הסיפור עד כה. אבל חביבי, כשמחליטים לנווט ספינת חלל, נראה שאין יותר מדי קיצורי דרך. ואני באמת, באמת האחרונה שאפשר להאשים אותה בטהרנות - זה לא זה, אלה פשוט האישונים שמתכווצים מאליהם ברפלקס בלתי נשלט. זהו מהלך מקביל באופן מושלם לעמידה מול הלוגו הכי יפה שהצמיחה המאה ה-20, ומחיקה שלו לטובת הלווטיקה - כמובן שהלווטיקה, כי איך יכולת אחרת. המינימום שבמינימום, נכון? גאוני, לגמרי. איפסת את המערכות כך שאף אחד לא יוכל לבוא אליך בטענות.

אז הכל קול. אין לי טענות. טענות אפשר להשמיע כנגד או בעד משהו, ואני - אני לא רואה כאן שום דבר.