[ווג גרמניה, מרץ 2010. צילום: פאולה קודאקי]יש לי לא מעט מחשבות על הקשר בין התצוגות של אלכסנדר וונג ואלטוזארה, אבל אני לא רוצה לחלוק אותן בלי שיש את הפנאי המתאים להפוך בזה. תציצו בהן, וניפגש אחורי זה לדון במתרחש. בינתיים, אני לא בטוחה בדיוק למה, האדיטוריאל הזה הוא הכנה לא רעה לכך - וכשלעצמו גם מצויד בכמויות Oomph ובשמלה בלתי נשכחת (האחרונה, ברור. אל תיפלו לפח הפרובוקציה).
5 תגובות:
עזבי ת'שמלה, הכסא רון ארד!
(חני בהפרעת קשב וריכוז)
היי! אני נטע הבלוג שלך ממש אדיר!התמונה הראשונה מועדפת עליי:)
האמת שכשראיתי את השמלה האחרונה הייתי בטוחה שזה שוב בגד הגוף החרוש מאמריקן אפרל..
הצללים באדיטוריאל הזה מהממים. השמלה מדהימה ואין שום קשר לבגד גוף החרוש.
חני - הפרעה כזו, כן בבית ספרנו.
נטע - תודה!
דבי - שמא תבדקי אופציה לארגן שת"פ באווירת דב צ'רני x אקריס? ממנה אותך לבדוק את הנושא.
ספי - נכון, לא קלטתי עד כמה גדול תפקיד הצללים אבל תכל'ס הם שחקן מרכזי והורס כאן.
הוסף רשומת תגובה