10.5.11

"כחלק מתהליך ההיטהרות הטביל יוחנן את מאמיניו בנהר הירדן, ומכאן כינויו 'המטביל'. הוא אף הטביל את קרוב משפחתו, ישו, אירוע הנחשב למרכזי בחיי שניהם"*

[1.+2. תצוגת אביב 2011 של דריס ואן-נוטן, מתוך אתר ווג; 3.+4. אמילי וייס בצילום של טאמו מק'פירסון; 5. סטיבי דאנס, עורכת Russh, בצילום של טומי טון בשבוע האופנה באוסטרליה, מאי 2011; 6. שרוול ומובי דיק בצילום של Phil Oh בשבוע האופנה באוסטרליה; 7. אותו שרוול, אותו מובי, אותו שבוע, בצילום של טומי טון; 8. הזמנה לתצוגת הגברים של דריס ואן נוטן, אביב 1993; *]

הכחול-לבן שאני עומדת מאחוריו במאת האחוזים: הג'ינס המוטבל של דריס ואן-נוטן.

4 תגובות:

עלמה אמר/ה...

יופי של קישור בין טבילה לטבילה, והחיבור של התמונות. העלית חיוך!

uriel אמר/ה...

הגיזרה, החיתוך והטבילה המדויקת. יאמי

reve אמר/ה...

פעם שלישית שאני עוברת על הפוסט הזה, ואני מאוהבת בו, בצורה קשה. מהכותרת, להפיכה של הפריט ההזוי הזה לנחשק. שיהיה לך ברור, אם אני אמצא את עצמי קונה אותו (וזאת בהנחה ההזויה והלא סבירה שהוא לא סולד אאוט), אז יכול להיות שתקבלי טלפון מאורי, כי הרכישה הזו אם תהיה תהיה כל כולה בהשפעתך המוחלטת

מיכל♥ג'וש אמר/ה...

עלמה, אוריאל - :))
רוו - אני מזדהה לחלוטין עם סקאלת ההזוי --> נחשק שאת מדברת עליה - אני עברתי בדיוק את אותו תהליך עם הפריט הזה. אני מעבירה את האחריות המדומיינת ממני אל רשת האינטרנט - שהמופעים החוזרים שהיא הנפיקה עבור הדבר הזה הם אלו שהפכו אותו לקוהרנטי, נגד כל הסיכויים וחשבונות הבנק באשר הם.