פרופורציה-פרוגרמה-פרוגרסיה

[סלין, תצוגת אביב 2012 | להגדלה: קליק ימני]

"היתה זו התחנה הרדוקציוניסטית הבאה במחקר ההולך ומתלטש של פילו אודות 'כוח, פרופורציות, והצורה הנשית'. כשאחד מהעיתונאים ניסה לגרום לפילו להצביע על מקור השפעה (כמו סמליות עיצוב הפנים במכוניות מהעונה הקודמת), המעצבת עצרה בנימוס: 'לא, אין שום דבר ספציפי העונה'." (שרה מאוור לווג.קום)

הו, פיבז.

ג'רזי החדשה

[לנווין, תצוגת אביב 2012 | להגדלה: קליק ימני]

וריאציות הטריינינג+סווצ'רט המענגות של אלבר אלבז. יֶס.

שישי חג

[קייט מוס וסטפני סימור באווירה משפחתית בבקסטייג' אצל גליאנו, 1996]

"שְׂמָחוֹת כִּזְנַב-לְטָאָה"*

[אנג'לו פנטה, T Magazine Travel , סתיו 2011 | * רחל, "ששונות זעירים"]

לארה סטון נוחתת בעיירת הולדתה (מיירלו, איפשהו בצפון הולנד), ומצטלמת עם לין ייגר ברקע (תמונה #2, שמלת בלון). מגיעה גם לכפר הסמוך דורגרדאם, ובסוף לתעלות השמשיות של אמסטרדם. ומכל ההרפתקאות של האדיטוריאל הנפלא הזה, ניתן לקוות שבשנה העברית החדשה נצטלם כולנו עם ההורים הגאים בעודנו לבושים בסוודר הנחשק של ז'יבנשי (#4). שנה טובה.

זוהר הצפון

[ז'יל סנדר, תצוגת אביב 2012, וראף סימונס בקידה ובחולצה הזכורה לטוב]

למן הרגע הראשון בו דרך מגף השרוכים הלבן על מסלול התצוגה של ז'יל סנדר השבוע במילאנו, ועד לרגע בו נסתיימה ונקשרה הקולקציה כולה בפפיון בד גדול, פריך וצחור, שלווה ירדה על העולם. שלווה רב-שכבתית, מאופקת, אירוטית להתפקע בקליניוּת שלה ובכבוד שהאצילה על הלובשות אותה.

מנוחה מתוחה

[וויליאם איגלסטון, 'ממפיס', סביב 1971 | גרג קאדל לווג ספרד, אוקטובר 2011]

שישי שמח

[מיוצ'ה פראדה במשרדה במילאנו, צילום: בריג'יט לאקומב]

דברים שאפשר לעשות בסופ"ש שמתחיל עם גשם:

⁂ לקרוא את הראיון הלא-פחות-מנפלא שערכו במגזין הדיגיטלי Because עם מיוצ'ה פראדה - ההיא שהציגה אתמול קולקציית אביב ממיסה, מאוהבת בעולם ובנשים שמתהלכות בו. בקצרה: הדיון שמתקיים בטקסט ב-Because על מהותם של מותגים הוא משמעותי בצורה יוצאת דופן; האמנותי והכלכלי לא באמת יכולים להיות נפרדים זה מזה. ההפרדה הזו היא מלאכותית, פחדנית, ויש בה מחשבה לטווח קצר בלבד. אנשים כמו מיוצ'ה פראדה - או סטיב ג'ובס, סתם לצורך הדיון - מציירים לנו את העובדה הזו שוב ושוב, בכל פעם בצבעים חדשים ובלתי מוכרים לעין האנושית. וחייבים לאהוב אותם על זה. להעריץ, אבל בעיקר לאהוב.

⁂ לצפות בסרטון של הגארדיאן על הבקסטייג' בתצוגת אביב 2012 של כריסטופר קיין. הכתב אידיוט למדי (מציעה לדלג על המסקנות האישיות מחוסרות ההשראה שלו בסוף הווידאו), והמבטא הסקוטי של המעצב הוא שובר שיניים, אבל זה לא משנה את העובדה שכל מבט מקרוב על הקולקציה הזו מבהיר את ה-Other Worldliness שנושא קורפוס היצירה של קיין. איך אומרים הצעירים? Mind is blown.

⁂ להתגבר על הרתיעה מצפייה בתוכניות טלוויזיה ישראליות (להתגבר עליה ל-10 דקות בלבד, זאת אומרת, ואז לחזור להתבצר בה כדי להימנע מהנזקים שהן בדרך כלל מחוללות) כדי להיפגש עם שלושה צעירים חמודים עד אימה, שיעוררו השראה בעונת הסתיו - זה שסוג-של נחת הבוקר - ובעונות רבות אחר כך.

"הכלכלה היא המתודה, אך המטרה היא לעצב את הנשמה"*

[טרי ריצ'רדסון להארפר'ז באזאר, ספטמבר 2011 | *]

זהו, לונדון סופית מאחורינו, וכעת - מילאנו (התצוגה של גוצ'י כבר התקיימה אתמול בבוקר [למי אכפת, בעצם? מבקשת את סליחתך פרידה, אבל סירייסלי] ותיכף צפויים לנו פנדי, פראדה וגם ז'יל סנדר, ורסוס ומארני). אבל לפני שמשנים אקלים, ג'ורג'יה מיי ג'אגר ממתינה לנו בדאונינג 10 כדי להיפרד מהבירה האפורה, ובה בעת - כדי להצליח במשימה שמעט מאוד הפקות בכלל לוקחות על עצמן: להצחיק, אבל ממש. אפשר להכניס כאן את ההסתייגות המתבקשת מהשטיקים של טרי ריצ'רדסון, וזה גם לא יהיה לא-במקום, אבל קאם און: למראה לוּק בתולת הברזל שבעת הרצון הכי חייכתי בקול רם, ובובת רונלד רייגן לוקחת את תואר 'הפּרופּ המוביל בהפקות אופנה לשנת 2011'. עם זאת, לא אכחיש, ייתכן שההיקסמות שלי נובעת גם מהרלוונטיות הבלתי נסבלת של התאצ'ריזם למציאות הישראלית הנוכחית. רק תזכירו לי, למתי נקבעה הפגישה של שטייניץ עם אלכסנדר וונג?

טוויסט בעלילה

[אקנה, תצוגת אביב 2012]

טריו התצוגות שציפיתי להן בשבוע האופנה הלונדוני - כריסטופר קיין, ג'ונת'ן סונדרס ואקנה - לא הכזיבו. כל אחת מהן רקחה טייק רענן, מתקדם ומבריק, על המציאות העכשווית. בראש כל אחד מבתי האופנה האלה עומד כוח יצירתי שהודף קלישאות ומחובר בנימים עמוקים לליבת דחף העשייה שלו. המלתחה האולטרה-מודרנית שהעלה השבוע ג'וני ג'והנסן על המסלול של אקנה מדגימה זאת היטב. או בעצם - סליחה, טעות: המלתחה הזו לא מדגימה כלום. דוגמאות הן ספיחים של העולם, המלתחה הזו היא חלק מרגש ממנו.

תפּוּחי

[ארתור אלגור לווג יפן, ספטמבר 2011]

נפרדים מניו יורק ומשתגרים רשמית אל עבר שבוע האופנה הלונדוני (ג'ונתן סונדרס מציג היום, אקנה ב-18 בספטמבר, וכריסטופר קיין ב-19. יאם). האדיטוריאל הזה, על הצילום של הקלאסיקון ארתור אלגור והכותרת שהוא נושא, הוא דרך יפה לנפנף לתפוח לשלום.