שישי שמח

[מיוצ'ה פראדה במשרדה במילאנו, צילום: בריג'יט לאקומב]

דברים שאפשר לעשות בסופ"ש שמתחיל עם גשם:

⁂ לקרוא את הראיון הלא-פחות-מנפלא שערכו במגזין הדיגיטלי Because עם מיוצ'ה פראדה - ההיא שהציגה אתמול קולקציית אביב ממיסה, מאוהבת בעולם ובנשים שמתהלכות בו. בקצרה: הדיון שמתקיים בטקסט ב-Because על מהותם של מותגים הוא משמעותי בצורה יוצאת דופן; האמנותי והכלכלי לא באמת יכולים להיות נפרדים זה מזה. ההפרדה הזו היא מלאכותית, פחדנית, ויש בה מחשבה לטווח קצר בלבד. אנשים כמו מיוצ'ה פראדה - או סטיב ג'ובס, סתם לצורך הדיון - מציירים לנו את העובדה הזו שוב ושוב, בכל פעם בצבעים חדשים ובלתי מוכרים לעין האנושית. וחייבים לאהוב אותם על זה. להעריץ, אבל בעיקר לאהוב.

⁂ לצפות בסרטון של הגארדיאן על הבקסטייג' בתצוגת אביב 2012 של כריסטופר קיין. הכתב אידיוט למדי (מציעה לדלג על המסקנות האישיות מחוסרות ההשראה שלו בסוף הווידאו), והמבטא הסקוטי של המעצב הוא שובר שיניים, אבל זה לא משנה את העובדה שכל מבט מקרוב על הקולקציה הזו מבהיר את ה-Other Worldliness שנושא קורפוס היצירה של קיין. איך אומרים הצעירים? Mind is blown.

⁂ להתגבר על הרתיעה מצפייה בתוכניות טלוויזיה ישראליות (להתגבר עליה ל-10 דקות בלבד, זאת אומרת, ואז לחזור להתבצר בה כדי להימנע מהנזקים שהן בדרך כלל מחוללות) כדי להיפגש עם שלושה צעירים חמודים עד אימה, שיעוררו השראה בעונת הסתיו - זה שסוג-של נחת הבוקר - ובעונות רבות אחר כך.