[טרי ריצ'רדסון להארפר'ז באזאר, ספטמבר 2011 | *]זהו, לונדון סופית מאחורינו, וכעת - מילאנו (התצוגה של גוצ'י כבר התקיימה אתמול בבוקר [למי אכפת, בעצם? מבקשת את סליחתך פרידה, אבל סירייסלי] ותיכף צפויים לנו פנדי, פראדה וגם ז'יל סנדר, ורסוס ומארני). אבל לפני שמשנים אקלים, ג'ורג'יה מיי ג'אגר ממתינה לנו בדאונינג 10 כדי להיפרד מהבירה האפורה, ובה בעת - כדי להצליח במשימה שמעט מאוד הפקות בכלל לוקחות על עצמן: להצחיק, אבל ממש. אפשר להכניס כאן את ההסתייגות המתבקשת מהשטיקים של טרי ריצ'רדסון, וזה גם לא יהיה לא-במקום, אבל קאם און: למראה לוּק בתולת הברזל שבעת הרצון הכי חייכתי בקול רם, ובובת רונלד רייגן לוקחת את תואר 'הפּרופּ המוביל בהפקות אופנה לשנת 2011'. עם זאת, לא אכחיש, ייתכן שההיקסמות שלי נובעת גם מהרלוונטיות הבלתי נסבלת של התאצ'ריזם למציאות הישראלית הנוכחית. רק תזכירו לי, למתי נקבעה הפגישה של שטייניץ עם אלכסנדר וונג?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה