הטבלה המחזורית

[יצירה מתכתית של פאקו ראבאן (על טוויגי! באחד האדיטוריאלז הראשונים שלה) בווג הבריטי, גיליון אפריל 1966. צילום: דייוויד מונטגומרי | יצירה מתכתית של פאקו ראבאן בגיליון הראשון של מגזין Industrie, מאי 2010. צילום: ריצ'רד בוש]

הערת צד: יום ראשון הוא יום מתאים ל-HTML חלק, ועל כן החד-קרן הוורדרד נסע לוואקאנס השנתי ביוניקורניה. אל תדאגו, תמיד אפשר להביט בו כאן, ואולי, אולי הוא עוד יתעופף אלינו שוב - אינני פוסלת דבר. יום ראשון הוא לא יום לפסול בו דברים.

שישי שמח

[עמוד מתוך מגזין The Block, גיליון קיץ 2010. צילום: דאג אינגליש]

גם יונה וולך לקחה פסק זמן במוסד ההוא בטלביה, אין צורך להתבייש

[אנדראה ספוטורנו למגזין 10, גיליון קיץ 2010]

כן, ביקור בבוטיק של ז'יבנשי זה לא בדיוק מתכון לבריאות הנפש. מישהו מופתע?

שלוליות רקיע

[המגפיים בשאנל הוט-קוטור, סתיו 2010 | The Starry Night, ואן גוך, 1889]

שישי שמח

[מריאל המינגוויי, וודי אלן, 1979]

תותית

[Seventeen, גיליון יוני (?) 1949 (!)]

שמפניית סופרנובה

כל מה שצריך להגיד על האדיטוריאל הזה נמצא בארבע שורות קצרצרות של נתונים יבשים. נתחיל, אם כן -

שנה: 1992
צלם: מריו טסטינו
דוגמנית: נעמי קמפבל
סטיילינג: קארין רויטפלד

אם חושבים על זה, מדובר בארבע שורות שהן פואמה. פאקינג פואמה. עם כל שורה מועצמת ההתרגשות (והרי כשמתחילים עם שורה כמו "שנה: 1992" - כבר מדובר בנקודה שקשה להתעלות מעליה), כל שם משלים את זה שלצידו (איך קראו לסרט המטופש ההוא? "משפחת סופר-על"), ואף גורם לחברו לזהור ביתר-שאת (אולי זו חלק מהסיבה שסדרת התמונות הזו היא השיא הדפיניטיבי של הגוש הזוהר המתקרא נעמי קמפבל), וכל זה עוד בלי שדיברנו על השמות שמופיעים כאן באותיות הקטנות (מלבד פראדה וז'יל סנדר, נרשמת נוכחות בולטת של מר פאקו ראבאן, הו כן). המכה הניצחת הסופית מגיעה, כמובן, בדמותה של ה-Big R.

אין לפואמה הזו כותב. זהו שיר שיצר עבורנו הקוסמוס, כפרה עליו.

הפסגה

במישור הפרקטי של הוראות הרופא: צפיית חובה של פעם בשבוע (לכל הפחות).
במישור המהותני: מאסטרפיס של נעורים, אומץ, חן, צחוק, גילוי ואקסטזה.

שישי שמח

[אנרי דה טולוז-לוטרק, In Bed, מ-1893]

בינינו

[ריצ'רד אבדון להארפר'ז באזאר, גיליון אפריל 1965 | ריצ'רד ברברידג' למגזין i-D, גיליון ספטמבר 2004]