24.10.11
השכמה מוקדמת
על אף שאינני מצוידת באביזרים אולדנבורגיים עוצרי נשימה (הקלאץ' העצום, הוי הקלאץ' העצום), נדמה שעומס המחשבות מציב להם תחרות ראויה מבחינת משקל ודחיסוּת-יתר. תמיד בעיתות כאלה אני מוצאת את עצמי מזמזמת את הטיוּן הזה. "Boy, you're gonna carry that weight a long time" היא שורה מנצחת, שאיכשהו משתתפת בעדינות במשא/מסע (וגם "In the end, the love you take is equal to the love you make", אבל זה כבר עניין לפוסט אחר).
14.10.11
8.10.11
7.10.11
4.10.11
הפרעת צווארון וריכוז
אי שם בפסגות, יחד עם סלין, נדמה לי שתצוגת שבוע האופנה הפריזאי שלרוב אני מצפה לה יותר מכל היא זו של מיו מיו. המועד הוא מחר ב-14:00 שעון פריז, ולכן אין זמן מתאים יותר לחזור לאובססיה המוכרת: איסוף ההבלחות של מיו מיו באדיטוריאלז של התקופה האחרונה. בסיבוב הזה מדובר כמובן על קולקציית סתיו 2011, והתמקדתי רק בחטיבת מעילי וסריגי האוּלטרה, בעלי הצווארון שאי אפשר לטעות בו. את סקציית שמלות האולדסקול הפרחוניות, שכיכבו גם הן בהפקות אין ספור, הותרתי בצד. גם לאובססיה יש את הגבולות שלה.
או שמא?
הירשם ל-
רשומות (Atom)