15.4.11

שישי שמח

[ווג, דצמבר 2005, צילום: סטיבן מייזל]

14.4.11

ולמה היא שולחת את ידיה / כאילו ממשמשת באוויר / כאילו יש כפתור שאם תלחץ בו / ייפתח השער אל העיר*

[ורסאצ'ה, קמפיין אביב 1990, Herb Ritts | לנווין, שמלה במארי-קלייר, גיליון מרץ 2011, Txema Yeste | *ויזלטיר, מתוך 'שרטוט תל אביבי מס' 7', 1976]

12.4.11

קו, נקודה, קו, ניצן

[הפקה משונה - גיאומטרית ופלואידית כאחד - ובעיקר יפה-יפה, בגיליון האביב של מגזין i-D. צילום: קארים סאדלי]

9.4.11

שלושה תופינים לשבת אחה"צ, מהדורת ה' בניסן תשע"א

✿ 'מיס מוס' הוא הבלוג של דיאנה מוס, מעצבת גרפית מדרום אפריקה. הוא חמוד באופן כללי, אבל סדרת הפוסטים שלה שנקראת 'Color Comparisons' היא לא פחות מעונג צרוף. היא מחברת בין צילומי סטריטסטייל לעבודות אמנות, בין הדפסים של מארי קטראנצו לדפוסים של כדי חרס - ובכל החיבורים האלו (זה, כמובן, אחד האהובים עליי), העין החדה שלה מתבייתת על תתי-גוונים מקבילים שגורמים ליצירים משני העולמות לפרוץ בחיות ובעוצמה מגבולות הדפדפן.

✿ ובאווירת גאונות צבע זו, הבלוג Color Collective מעמיד בכל פוסט מחדש פלטת צבעים מפתיעה בוורסטיליות שלה. שמח לאללה.

✿ 'Acquired Taste', חיבור יפה במגזין W מאת הסופרת קרול אדגריאן, שעניינו הוא הנושא החשוב מכל: טעם ועיצובו. יש כאן כמה חלקים מובנים מאליהם וגם מספר אמירות שאני סתם לא בטוחה שאני מסכימה איתן, אבל אול-אין-אול זה דיון אינטליגנטי ואף מרגש לפרקים. גו.

8.4.11

שישי שמח

[נעמי קמפבל בהר קצפת וטול מבית קרלינה הררה, מעין אבטיפוס לפרחי החצאיות המקסימליטיים של ג'יל סנדר; מתוך גיליון מרץ 1998 של ווג, צילום: אלן וון אנוורת']

7.4.11

אוח, יש לך עיניים ירוקות. כחולות. לא, אפורות

[ניו אורדר, 1982: עטיפת תקליט ה-7 אינץ' של Temptation | מארק ג'ייקובס, 1997: נעליים חרוזיות בהארפר'ז באזאר, צילום - נורמן מאייר]

5.4.11

ריינבולוגיה למתקדמים, סמסטר ב'

[קרדיטים: העבירו את העכבר על גבי התמונות]

3.4.11

אהבה


[אתמול בלילה, ההופעה האחרונה של אלסידי סאונדסיסטם]

אז עכשיו שזה עלה לאוויר כדאי להגיד שזו הסיבה לפוסט הקודם, זה שכאן למטה - הרצון לדבר על אתמול בארבע לפנות בוקר, שעון ישראל: היום שבו הדיסקו מת, חי, נולד מחדש ועלה בסערה השמיימה. הצפייה בשידור חי גרמה לי בפעם הראשונה לרדת לעומקה של הגדולה שטמונה באופציית הלייב-סטרימינג: היו אלה שלוש שעות וארבעים ואחת דקות שבהן ידעתי *לבטח* שכרגע אני צופה באירוע המרגש ביותר המתרחש בעולם כולו.

מתיאוס פסיון

['שיגעון המוזיקה', 1977 | גי בורדן, 1979]

1.4.11

שישי שמח

[פרנסואז הארדי ביצירות של מארק בוהאן עבור בית כריסטיאן דיור, מרץ 1969]