רציתי לחכות עד שכולם יסיימו להרעיש, ואז הכתרה כזו תהיה בעלת יותר משמעות מאשר הצבעה בזמן אמת, אבל בתכל'ס הפרספקטיבה של שאר התצוגות לא שינתה כהוא זה. וזה בגלל שהקולקציה של סטלה מקרטני היא לא חדשנית, ולא מרתקת, ואין בה ניצוצות (כן, כמו בזו של לנווין למשל), אבל היא מגלמת היטב את משמעות המילה הלועזית Covetable (המילון הממוחשב לא מסכים איתי שבכלל קיימת מילה כזו - אבל נעזוב שטויות). התרגום הכי מדויק שאני יכולה לחשוב עליו לפועל To covet הוא 'לחמוד' - וזה בדיוק מה שתעשה כל בחורה שפויה בדעתה כשתציץ בפריטים של מקרטני לקיט 2010.
אז נכון שעם התמונה הזו אפשר לנופף לשלום בחוזקה לשילובי הצבעים של מארק ג'ייקובס בקולקציית האביב שלו ל-2008:
ונכון שפרחים מפוקסלים כבר הוצגו בשלמות בקולקציית סתיו 2008 של מת'יו וויליאמסון:
אבל כל זה לא משנה כהוא זה את מדד הנחשקות הגבוה של יצירי כפיה של סטלה, שמיטיבה עד כאב לעצב מדים לנסיכות אורבניות. זה הכאב שאני חשה כשאני מביטה בשמלת הפסים בעלת השרוולים התפוחים, ולוחשת לה בסוד: "יום יבוא, אהובתי. יום יבוא".
תגובה 1:
אני דווקא אסתפק בשמלת החלוק המשובצת
הוסף רשומת תגובה