[צילום: Stéphane Gallois] השער מהמם החושים של ווג ברזיל, גיליון דצמבר 09', פילס את דרכו לרשת כבר בשישי האחרון. אבל זה קרה רק הבוקר, עת סופסוף דלפה ל-TFS ההפקה המרכזית שמתוכה לקוח צילום השער - 12 עמודים שזכו לכותרת "O Fabuloso Mundo de Alber Elbaz" (העולם המופלא של אלבר אלבז). מעבר לכך שכרגע זה נראה לי כמו שם מצוין עבור בני הבכור - ואני מדברת על הכותרת כולה, ברור - כדאי להגיד שאת היצירה הכסופה שכאן למעלה אפשר לראות בפוסט על קולקציית הקיט של לנווין. חוצמזה, מרוב שבער לי להעלות את כל העסק, אז לא חיכיתי שיצוצו ברשת תמונות באיכות גבוהה יותר, וגם חיברתי בכוחות עצמי כמה מהעמודים (כל הכבוד לי! יודעת להשתמש בצייר של ווינדוז). עם זאת, יש כמה צילומים שחייבים לראות בגודל מלא, לכן אל תתפלאו אם יהיו פריימים שיופיעו גם בפני עצמם וגם כחלק מתמונה. זהו, סיימתי, רק אזהרה אחרונה ודי: התמונה האחרונה אינה מיועדת לבעלי לב חלש. עוצמת חמידות כזו, אם תופעל בלא ויסות נכון, עלולה לשתק את גוש דן כולו.
10 תגובות:
ועל זה נאמר: וואו! איזה כיף לסגור ככה את היום... בתמונה האחרונה אלבר מנצח בנוק אאוט את הכלבלב בתחרות ה-puppy eyes. איזה מתוקי!
דאממ יו!!!
הקדמת אותנו בלהעלות את כל העינין, לא משנה, לפחות זכינו לראות את זה "מבחוץ".
שער מהמם, הפקה הורסת ואחלה שם לילד
כמעט מתעלה על 7 מסיינפלד!
:)
תודה! תענוג צרוף
אין ספק שיום שני הוא היום הכי גרוע בשבוע.
תודה שהמתקת לי אותו.
שוקולד זה תמיד חיובי ועל הגלולה המרה זה בכלל היסטרי.
ההפקה מהממת ואלבר כל כך חמוד ודורש חיבוק מיידי... ואני ממש התפתתי לעשות את זה פעם כשראיתי אותו בטיסה לפריז... :)
בחיי, מזל שאת קיימת, כי היה קשה מאד להמציא אותך.
ותכף אני מגיבה גם לכיסא בשיער למעלה.
אפונה - לגמרי נוקאאוט!
בוילר - אני עוד מתלבטת בעניין שם החיבה: "פאבולוסו" או "מונדו"?
נועה, פטיט לולו - בשמחה רבה.
שרון - אני בשוק! איך עוד לא הקדשת לזה פוסט? יותר מזה, איך לא קראת לבלוג שלך "כשפגשתי את אלבר אלבז בטיסה לפריז?" אמייזינג. מחכה להרחבה בנושא.
חני - בחיי, היישר לחמישייה הפותחת של הדברים הכי חמודים שאמרו לי. הכי תודה.
האמת שזה היה כבר לפני שנתיים... רק וילון מחלקת העסקים הפריד בינו לביני. כשהגענו לשארל דה גול ראיתי אותו שוב בביקורת דרכונים, ואם אני לא טועה, הייתה לו טרולי של לואי ויטון (סקופ!) :)
כמה יופי שהלב מתרחב!
את יודעת שאני לא מבינה באפנה והכל, אבל אלבר שבה את ליבי לאחר שקראתי ראיון עימו, בו הוא הגיב, כשנשאל מה דעתו על ניתוחים פלסטיים - שהוא לא מבין מה הטעם בזה שכל הנשים המנותחות נראות פתאום אותו דבר ושאין תחליף ליופי החד פעמי של כל אשה ואשה (או משהו כזה). צודק.
+ חני סיכמה יפה.
שרון - סיפור ענק. ברצינות. לנכדים. ברכיי היו רועדות ובטח הייתי מתחזה לדיילת (ושופכת עליו את השמפניה שמגישים בביזנס).
סולקאט - את מבינה בהכל, מספיק עם השטויות. ומה שציינת הוא בדיוק העניין, אני חושבת: שיותר מהכל עומד מאחורי לנווין לב ענק - זה לא היה עובד אחרת, לא ככה לפחות. הראיונות עם אלבז תמיד ממיסים, אני ממליצה בחום לקרוא את התקציר הזה: http://nymag.com/daily/fashion/2009/03/alber_elbaz_worries_about_his.html
אני חושבת שאת תדעי להעריך את מה שהולך שם.
(פלוס בונוס קצרצרון לסיום, זה: http://nymag.com/daily/fashion/2009/07/alber_elbaz_wont_hire_nasty_pe.html)
הוסף רשומת תגובה