כל מה שצריך להגיד על האדיטוריאל הזה נמצא בארבע שורות קצרצרות של נתונים יבשים. נתחיל, אם כן -
אם חושבים על זה, מדובר בארבע שורות שהן פואמה. פאקינג פואמה. עם כל שורה מועצמת ההתרגשות (והרי כשמתחילים עם שורה כמו "שנה: 1992" - כבר מדובר בנקודה שקשה להתעלות מעליה), כל שם משלים את זה שלצידו (איך קראו לסרט המטופש ההוא? "משפחת סופר-על"), ואף גורם לחברו לזהור ביתר-שאת (אולי זו חלק מהסיבה שסדרת התמונות הזו היא השיא הדפיניטיבי של הגוש הזוהר המתקרא נעמי קמפבל), וכל זה עוד בלי שדיברנו על השמות שמופיעים כאן באותיות הקטנות (מלבד פראדה וז'יל סנדר, נרשמת נוכחות בולטת של מר פאקו ראבאן, הו כן). המכה הניצחת הסופית מגיעה, כמובן, בדמותה של ה-Big R.
אין לפואמה הזו כותב. זהו שיר שיצר עבורנו הקוסמוס, כפרה עליו.
שנה: 1992
צלם: מריו טסטינו
דוגמנית: נעמי קמפבל
סטיילינג: קארין רויטפלד
צלם: מריו טסטינו
דוגמנית: נעמי קמפבל
סטיילינג: קארין רויטפלד
אם חושבים על זה, מדובר בארבע שורות שהן פואמה. פאקינג פואמה. עם כל שורה מועצמת ההתרגשות (והרי כשמתחילים עם שורה כמו "שנה: 1992" - כבר מדובר בנקודה שקשה להתעלות מעליה), כל שם משלים את זה שלצידו (איך קראו לסרט המטופש ההוא? "משפחת סופר-על"), ואף גורם לחברו לזהור ביתר-שאת (אולי זו חלק מהסיבה שסדרת התמונות הזו היא השיא הדפיניטיבי של הגוש הזוהר המתקרא נעמי קמפבל), וכל זה עוד בלי שדיברנו על השמות שמופיעים כאן באותיות הקטנות (מלבד פראדה וז'יל סנדר, נרשמת נוכחות בולטת של מר פאקו ראבאן, הו כן). המכה הניצחת הסופית מגיעה, כמובן, בדמותה של ה-Big R.
אין לפואמה הזו כותב. זהו שיר שיצר עבורנו הקוסמוס, כפרה עליו.
6 תגובות:
ידעתי שיש סיבה לזה שהתאהבתי בבלוג שלך.
הווו!!.. את ההמעקב שלי אחרי עולם האפנה הפסקתי איפה שהוא ב97 - לא לזכותי אולי אבל מה שאומר שיש לי איפה שהוא גזרי עיתונים של הפקת אפנה מהממת עם יעל רייך :)ועוד כמה של נעמי-לינדה-כריסטי-קלאודיה (שאף פעם לא הבנתי מה מוצאים בה)-סינדי.
עשית לי פלאשבק לימים שהתמונות האלה הכניסו לי ניצוץ לחיים. זה הרבה יותר מפאשן. וכן, שנת 92. איי היר יו
לב, לב, לב
סולקאט, נגעת ללבי. מזדהה.
גם ג'ושית היקרה וכל המחמאות לקוסמוס שנזרקו לחלל.
וגם הפואמה וקארין הענוגה.
כמו תמיד - תענוג! זה בלוג ממכר, תמיד מחכה למנה הבאה, בבקשה.... שלא ייגמר לעולם!
מיכל, אין עלייך! איזה כיף שאת מביאה לנו את הדברים האלה...
לואיס - שיו! מרגש ^_^
סולקאט - 1992 לנצח ❤
טליה - ראי את עצמך כאחת מהנערות שפואמה זו מוקדשת להן
אנונימי - איזה כיף, תודה!
נינה - תודה לך, גבירתי. סו סוויט אוף יו טו סיי דיס. xoxo
הוסף רשומת תגובה