20.8.09

מקרה מבחן, או משהו

שתי הפקות במגזיני ספטמבר הבאים עלינו לטובה סובבות סביב אביזר הכרחי, שלרוב מצונזר מהפקות - שקית הקניות. מה שמעניין הוא שלכל אדיטוריאל יש טייק אחר לגמרי על העניין: בהפקה של מגזין W השקית הקרועה, המרופשת - שכרוכה סביב הדוגמנית כמו בגדיו של חסר-בית - לועגת לדקדנטיות ולפזרנות שהאביזר הזה לרוב מייצג.
[צילום: קרייג מק'דין, דוגמנית: סאשה פיבארובה הנהדרת]
בהפקה של הארפר'ז באזאר, לעומת זאת, הדקדנטיות נחגגת במלוא עוזה, והשקית ממוקמת בקונטקסט שאליו אנחנו רגילים יותר - רחובות מדוגמים שמזכירים את רודיאו-דרייב (מי אמר סצינת השופינג באישה יפה ולא קיבל?) וגורדי שחקים לרוב. אבל במבט קרוב יותר, נראה שבעצם גם הצילום של טרי ריצ'רדסון לא נשאר חף מביקורת: ההגזמה בכל פרט, הפרופס המופרכים (נפנוף קצר לשלום לדייוויד לה שאפל), אווירת הנובורישיות הקיצונית - כל אלה לאו דווקא מעוררים תאוות קניות עזה.
[צילום: טרי ריצ'רדסון, דוגמנית: מגדלנה פראקוביאק]
כן, לא נראה שיש כאן מה שיגרום לעקצוץ הממכר של חדוות הקנייה.

אולי רק השקית של הלמוט לאנג.

וזו של מיו מיו.

והמגפונים.

אוף.

2 תגובות:

עפר אמר/ה...

ההפקה של הרפרס באזאר הורסת. אין כמו דקדנטיות. בא לי שופינג. ובא לי ניו יורק. בעצם למה ללכת סחור סחור בא לי שופינג בניו יורק.

מיכל♥ג'וש אמר/ה...

צודקת, אין צורך בהליכה סחור סחור. גחמותייך גחמותיי.