[צילום: יעל סלומה]
16.9.10
פרופגנדה
[מתוך תצוגת אביב 2011 של פרואנזה סקולר, שנערכה אתמול]לחצו על כפתור ימני להגדלה, שתספק את הצפייה הראויה ברמת השלמות הקיצונית בה אוחזות הנעליים.
15.9.10
14.9.10
אקס, או, וכיו"ב
[סטילס מתוך צילומי הפרק הראשון של גוסיפ גירל, העונה הרביעית | מקור: JustJared]בוקר שנפתח באקסטרוואגנזת גלאם בחסות מארק ג'ייקובס, אך טבעי לו להמשיך לתוך אחר צהריים שמורכב מעוגיית המקרוּן הממכרת ביותר בסביבה. Gossip Girl is back, y'all! והיא יפהפייה ומופרכת וכלומניקית וריקה וקיצונית וזוהרת כתמיד.
שני מקרוּנים ורודים כדי לחגוג את העניין: ראשית, בניו יורק מגזין ערכו לכבוד השיבה למסכים את הספיישל הקצר החמוד ביותר בעולם, ובו הסטייליסט המופתי אריק דאמאן בוחר את הרגעים האופנתיים האהובים עליו בשלוש העונות של הסדרה. שנית: הפרק הראשון בעונה הרביעית, ששודר אמש, זמין להורדה פה. הנה הכתוביות. האם אתם עדיין כאן?
קראש
[אנגליקה יוסטון וג'ק ניקולסון, 1976 | מתוך תצוגת אביב 2011 של מארק ג'ייקובס, שנערכה אתמול | סצנת הסיום של התצוגה; צילום של Bryanboy, והפסקול - 'קיץ', מתוך 'ארבע העונות' לוויואלדי]
לפעמים זה בכלל לא עניין של "בגדים". זה עניין של חזון. זה בדיוק מה שהסרטון הזה מוכיח. צפיית חובה.
12.9.10
יומן מסע
[אלכסנדר וונג במרכז תמונת הסיום של תצוגת אביב 2011. צילום: ווג.קום]ובכן.
בכל ספטמבר זה קורה, וגם הפעם מצאתי את עצמי מצפה בדריכות לאירוע שאני רואה בו כפתיחה הרשמית לחודש תצוגות האופנה של עונת האביב - התצוגה של של אלכסנדר וונג. לא מתכוונת לזלזל בחבר'ה מכובדים כמו ג'ייסון ווּ ולהקתו, אבל הסייסמוגרף הצייטגייסט-י הרגיש של וונג הופך את התצוגות שלו לאירוע שמכיל אמירה רחבה בהרבה מ'אורך השרוול הנכון לקיץ הבא' או זוטות (חשובות) ממין זה.
או לפחות, הוא אמור להכיל אמירה כזו.
נו?
אז בתצוגת אביב 2011 של וונג אפשר להביט כאן. מה שיש לי להגיד כרגע מתמצה בהכרה שאני האחרונה שתתלונן על פלאשבק לניינטיז - בטח ובטח כשזה בא ממישהו כמו וונג, שנטוע בעשור הזה באופן אותנטי ומתחילת דרכו ניגש אליו באופן חדשני - אבל ג'יז. כלומר, זה לא שלא ידגדג לי באצבעות כשהז'קט הספורטיבי הלבנבן יגיע לחנויות הרשת השונות, אבל איך זה קשור לתמונה הגדולה? היכן הבשורה שלי, אלכס? סיריירסלי, דוּד.
את כל הסיפור הזה אפשר למעשה לסכם במשפט שאולי יישמע ברגע הראשון כחסר הקשר, אבל למעשה הוא נכון בכל נקודה במרחב ובזמן, על אחת כמה וכמה אתמול בלילה: סופיה קופולה, מזל שאת קיימת.
החל מדקה 05:04, אפשר להגיד שאני את מנת הצייטגייסט שלי קיבלתי (וזה מצחיק שעוד לפני האנטי-קליימקס של תצוגת אלכסנדר, עוד כשהציפיות טיילו בין העננים, היה ברור שעל רגע כזה אי אפשר להתעלות).
מתנצלת על כל כיתובי הגטי-שמֶטי שמרוחים על התמונות, הכל עדיין כזה טרי שקשה למצוא תמונות ראויות בלי הקרדיט המסורבל - ברגע שיהיו ממצאים נוספים אעדכן את אלבום הניצחון הטיפשי הזה.שני דברים אחרונים שנמצאים בדרגת חשיבות עליונה:
1. ממה שהצלחתי לזהות, נראה לי שסופיה קופולה לובשת את השמלה האחרונה שהוצגה בקולקציית ריזורט 2011 של לואי ויטון.
2. קוונטין טרנטינו, אני אוהבת אותך.
הירשם ל-
רשומות (Atom)