איי לאב ג'וש

3.7.10

הפסגה

במישור הפרקטי של הוראות הרופא: צפיית חובה של פעם בשבוע (לכל הפחות).
במישור המהותני: מאסטרפיס של נעורים, אומץ, חן, צחוק, גילוי ואקסטזה.

2.7.10

1.7.10

בינינו

[ריצ'רד אבדון להארפר'ז באזאר, גיליון אפריל 1965 | ריצ'רד ברברידג' למגזין i-D, גיליון ספטמבר 2004]

29.6.10

נגטיב

[סלין, ריזורט 2011 | לנווין, ריזורט 2011]

27.6.10

[לאנס סטדלר ל-Glamour צרפת, יולי 1992]

אני חושבת לקבץ לספר מתח את התלאות שעברתי בחיפושים אחרי תמונות מהאדיטוריאל הזה. הכי אינדיאנה ג'ונס שאפשר במסגרת בלוג אופנה, אני מניחה. עבדתי קשה על הגשמת המשימה בגלל שתי סיבות עיקריות: ראשית, אחרי שמביטים בתמונה הראשונה מתוכו - קייט מוס קטנטונת בדיינר פסטלי בניינטיז (התיק בתמונה הוא של פאלומה פיקאסו! הכי תחילת שנות התשעים שאפשר), כולל מילקשייק סמיך - אי אפשר לא לחמוד כל דבר שקשור בחיזיון הנדיר הזה. שנית, ואולי חשוב מכל - ידעתי שזה האדיטוריאל שמכיל את התמונה הראשונה שהתפרסמה ב'איי לאב ג'וש' - וזה לא עניין שיש להקל בו ראש. או לב.

25.6.10

שישי שמח

[ביאנקה ומיק ג'אגר ביום חתונתם, 1971]

פתחנו את השבוע עם ביאנקה, ועל כן זו גם הדרך המוצלחת ביותר לסגור אותו. לא היה טעם להכניס את התמונה הזו לפוסט ההוא, כי היא פשוט Stand alone מטורף.

אני חושבת שזה לא יהיה מוגזם לקבוע כי מדובר בתמונה הטובה ביותר שצולמה. אי פעם. מעולם. Ever. איחולי סופ"ש כיפי, חגיגי, נועז ולבנבן לכולנו.

24.6.10

זיגי בייבי

[מתוך קולקציית ריזורט 2011 של לנווין]

The great question that has never been answered, and which I have not yet been able to answer, despite my thirty years of research into the feminine soul, is 'What does a woman want?'

Sigmund Freud \ Letter to Marie Bonaparte

ילדים וילדות, עזרו לזיגמונד להישיר עיניו אל התמונה וכך לענות על השאלה שמטרידה אותו כבר לא מעט זמן.

23.6.10

#חיים #אהבה

['סברינה' \בילי וויילדר, 1954]

עשו לעצמכם טובה.

22.6.10

סוּפּר קלאסיקו

[מתוך תצוגת אביב 10' של סלין, בה הופיע לראשונה הצמד הפלאי - הכותונת הלבנה והחצאית שכל שניתן לומר עליה הוא שהינה הדבר הקרוב ביותר לאידיאה של חצאית || מתוך קמפיין האביב של סלין, בכיכובו של הצמד (צילום: יורגן טלר) || הצמד מבקר בסט הצילומים של פטריק דמרשלייה לווג בריטניה, אפריל 2010, וכמו תמיד - גורם לדפיקות לב מואצות]

21.6.10

כישורי חיים

[מטיאס מקגראת' ל-Elle בריטניה, יולי 2010]

היום, ואת זה אני יודעת בעיקר מעדכוני הפייסבוק של שלל בני הדודים הפצפונים שאני מתחזקת בגאווה, היה היום הראשון של החופש הגדול (לא סופרת ילדי יסודי. אף אחד לא סופר אותם). אני חושבת שזה תירוץ לא רע בשביל לשבץ כרגע את ההפקה הזו, שזועקת Schoolgirl מכל סנטימטר. בטוח שיש מי שיגיד שבשביל תירוץ אמיתי הייתי צריכה לחכות לאחד בספטמבר, כשילדי בצפר נכנסים לפעולה ולא פוסקים ממנה, אבל לזה אני יכולה לענות בשני סעיפים:

א. זה 'עולם האופנה', או איך שלא נהוג לכנות אותו. הוא תמיד ינוע בקצב של כמה חודשים קדימה (אם לא יותר, אוף) בפער מהעולם הנורמלי. דאט'ס ג'אסט דה וויי איט איז.

ב. כמו בפוסט ההוא של ההפקה בהארפר'ז באזאר, כשהיה מי שתהה "איך אפשר להסתכל בחום הזה על בגדים מקולקציות הסתיו?", אענה כמו שעניתי שם, אבל במילים קצת אחרות: אלו דברים יפים. יפהפיים. אסתטיים. ואסתטיקה לא אמורה תמיד ללטף, להתאים, להיות קטליזטור להנאה. זה ככל הנראה אידיוטי שאני כותבת את זה בהקשר הזה - מי ישמע, אפשר לחשוב עד כמה מאתגר, עד כמה מטריד זה להסתכל בתמונות של מחלצות מהממות מונחות על בחורה מהממת, שאלו בתכל'ס המושאים שמוצגים פה - ועדיין. עדיין.

לא צריך תמיד לרצות לקבל את הסחורה שתתחלק בול בגרון - צריך לעשות את המאמץ המסוים, לרצות ללכת לקראת המושא, להתכוון ולהתכוונן אליו, להיות מוכנים לדיאלוג איתו ולחשוק בדיאלוג הזה.

לא להיות מפונקים.

ואז אפשר לקחת ללב את סוודר הפראדה הוורוד (שהיה נקודת ציון גם באותה ההפקה בהארפר'ז, אם כי שם הופיע בגוון פסטלי אחר), לראות בזוּם את הקפלים המדויקים בסווצ'רט האפרפר (של Asos! הכי באווירת נגישות), ולהעניק את הכבוד הראוי לגוון הקורל המרגש של הג'אמפר מבית A.P.C. כי אז כבר מגיע לנו.