דקלרציה

[שלטי בקסטייג' בתצוגות שאנל, פרין #1, דיור (תודה ל-X), אלכסנדר וונג, ז'יבנשי, פרין #2]

על אדן החלון, עיפרון וכיו"ב

[צילום: אריקה סגוביה ל-Rookie]

שבת - עיתוי מושלם לסשן DIY, כזה שמיועד ליצירת כתר שן הארי עצום וצמרירי. לסיום, מומלץ לערוך מסיבת תה מעוטת משתתפים.

שישי שמח

[ואם כבר סגידה להארי ווינסטון, הקמפיין שפטריק דמרשלייה צילם עבור המותג ב-2010 הוא יחיד מסוגו: כזה שאינו כולל שימוש בברונזר או סופר קלוז-אפ מצועצע, ומציג חיוך בווליום-אמת שנדיר למצוא כמוהו הן בקמפיינים והן במגזינים.]

ג'יי גולייטלי

הפרק ה-100 של גוסיפ גירל, ששודר השבוע, מתחיל בשיחזור של אחד הנאמברים המוכרים ביותר (שלא לומר השחוקים ביותר) בתולדות הקולנוע (שלא לומר התרבות הפופולרית של המאה ה-20): 'Diamonds are a girl's Best Friends' של מרלין מונרו מ'גברים מעדיפים בלונדיניות' (הווארד הוקס, 1953). לא, זה הכי לא ספוילר, בין השאר גם מכיוון שזו לא הפעם הראשונה שזה קורה: שיחזורים מדומיינים של קלאסיקות הוליוודיות הם הכי בשגרה אצל בלייר וולדורף. אלא שהפעם, בלייר שיחקה בתפקיד אודרי הפבורן לא על במת חלומה שלה אלא בזה של סרינה ואן-דר-וודסן - שליהקה את עצמה, כמה בלונדיני מצידה, לתפקיד מונרו בשמלה הוורודה.

סרינה/מונרו מול וולדורף/הפבורן - לא נתעכב על המשוואה הפיהוקית הזו בשום אספקט שלה. גם לא על העובדה הברורה מאליה, לפיה כל יצור אנושי שינסה לחקות את מחוות הכתפיים המרלינית נידון לבזות את עצמו באופן חמור. אבל מה שכן חשוב להשתהות לגביו היא הנקודה שגם עם כל תפאורת האפר-איסט-סייד, כולל דן המפרי, נייט ארצ'יבלד וצ'אק באס כרקדני ליווי - היה ברור לסרינה (או לג'וש שוורץ, בתכל'ס, אבל לא נתעכב כרגע על הפרטים) שהביצוע שלה לא יכול בשום פנים ואופן לכלול את החלק החשוב ביותר בשיר. ואני מדברת, כמובן, על 17 השניות הקריטיות בין 01:05 ל-01:22.

"Tiffany's!

Cartier!

Black Star, Frost Gotham,

TALK TO ME HARRY WINSTON, TELL ME ALL ABOUT IT!"

גבירותיי ורבותיי, זו אינה פרסומת סמויה וגם לא תסמונת טורט בגרסה מותגית. זהו הראפ הנשי הראשון.

תרשים זליגה

[שאנל הוט קוטור, סתיו 2011 | שאנל הוט קוטור בווג רוסיה, ינואר 2012 (צילום: ריצ'רד בוש) | שר הורוביץ בשיעור התעמלות, 1995 | עלתה על העניין: Fashgif]

שישי שמח

[נופשת ניו יורקית מסתובבת במיאמי ביץ', 1940. צילום: אלפרד אייזנשטט]

באפלו 2012

[כריסטינה ריצ'י (קצת פחות זועמת) בגיליון 97 של Oyster, צילום: גרגורי האריס]

קונפטי-חאפלה

[הפינאלה בתצוגת הוט קוטור של דיור - אביב 1998, תחת ג'ון גליאנו | בריאן פרי, 'Alphaville' - רימיקס של טוד טרייה]

זלדינקה

"מאחורי התחכמותו החריפה של אנת'וני נתגבשה תפיסה, שלא היתה אטאוויסטית או מעורפלת, ואך בקושי היא בעלת משמעות פיסית, תפיסה מעוגנת בזיכרון על-אודות הרפתקאות אהבים אצל דורות רבים של התודעה האנושית, שבעוד היא מדברת וצדה את עיניה ומניעה את ראשה היפה, היא עוררה אותו כפי שלא קרה לו עד כה. המעטה שהכיל את נשמתה קיבל משמעות - זה היה הכל. היא היתה שמש, זוהרת, עולה, צוברת אור ואוצרת אותו - ואז, לאחר נצח, מקרינה אותו במבט של עיניים, בקטע של משפט, אל אותו חלק ממנו, שטיפח כל מה שהינו יפה וכל מה שהוא בגדר אשליה".

[קייט מוס מגיעה ליום ההולדת שלה ב-2006, מסיבת-נושא סביב "The Beautiful & The Damned" | עמ' 57 של "היפה והארור", פ. סקוט פיצג'רלד. הזמנתי אותו כאן, ולהלן מסקנתי המלומדת: אין דברים כאלה]

גימנזיוּם ברקיע השביעי

[שאנל, קמפיין אביב 2012]

נא לא לפספס את הסרטון, שהופך את הבלתי אפשרי לאפשרי (דהיינו, גורם לסדרת התמונות להיראות שמימית אף יותר).