נקמת היורמים, הפריקוול

השבוע הוצגה קולקציית הקיט של המעצב הבריטי כריסטופר קיין. הוא ידוע בהדפסים המופרעים שלו, אבל אין ספק שהפעם נשבר שיא:

כן, אם חסרו לכם אזכורים לפצצות גרעיניות בשבועות האחרונים - הנה מגיע קיין ומשלים את החסר. נדמה שזו פשוט עליית מדרגה אחרי הקולקציה המדוברת האחרונה שלו, שכללה את ההדפסים המאיימים האלה:
שלא כמו הדפסי הפצצות, הדפסי הגורילות - על אף וייב 'לב האפלה' הקשה שלהם - דווקא עשויים בטעם, בעיניי, ולבישים בהחלט. ככה זה נראה מחוץ למסלול:
לוהט, הא?
ההדפסים של קיין, שיש בהם הדהוד חזק למדע בדיוני (אפוקליפסה, כוכב הקופים), מזכירים את הדפסי סיי-פיי אחרים, את אלה של בית האופנה של פיטר פילוטו. בעיניי אלו לגמרי יכלו להיות פינאלה אופטימית לתצוגת הנשורת של קיין -
יאם.
נחזור על התרגיל, ונעבור שוב לבחינת המוצגים מחוץ למגרש הביתי שלהם, המסלול:
נו? מזהים כבר את הברונטית עם השיער האסוף? נכון, זו אותה ברונטית שדגמנה את קיין בחיים האמיתיים בתמונה הקודמת - שמה קארן לנגלי, והיא עורכת במגזין הבריטי החלוצי Dazed and Confused (לגרסת הדיגיטל שלו, שנדמה לי שהיא הרבה פחות מוצלחת מהפרינט, קליק פה).

אז הנה, הבהרנו מעל לכל ספק שישנו קשר חזק בין קיין ופילוטו - מעבר להערצתם המשוערת לאסימוב, שניהם זוכים לחיבתן של העורכות הקוליות ביותר בשטח, שמציגות את יצירתן לראווה בזמן סיבובי הדאווין בשבוע האופנה. וזה כבר מכנה משותף שאין לזלזל בו (לא שיש לי משהו נגד מדע בדיוני, כמובן - כשאמא שלי עוד חשבה על קריירה בתרגום, היא הגישה לעם עובד את הגרסה העברית ל"אדון האור" של רוג'ר זילאזני. זה הכי התפרסם, ועד היום יש לי מיני-סיוטים מהכריכה המאיימת. במחשבה שנייה, אולי יש לי משהו נגד מדע בדיוני).

אבל לא רק בחורות אוונגרדיסטיות כמו לנגלי עוטות על עצמן פילוטו. הנה אחת שעשתה זאת, ממש השבוע (וחובה להגדיל את התמונה - כדי לראות מקרוב את הגדילים המשוגעים שצומחים שם, וגורמים לכל העסק להיראות כמו אריזת מתנה מהממת בתכלית):
נו? מזהים את הבלונדינית עם השיער הפזור? נכון, גם זו קארן, אבל אחרת לגמרי - קארן מהסרט שאין כותרת ראויה לו יותר מ'יצירת מופת': Mean Girls האלמותי. בסדר, אז לא קוראים לה קארן, אלא אמנדה זיפריד, והיא אולי שיחקה בעוד סרט או שניים - אבל למי אכפת? זאת פאקינג קארן מ-Mean Girls! וכאות כבוד, אם כבר הצלחנו להשתחרר מהאווירה המדכדכת של הפצצות וחיות פרא, נסיים בתרועה עם זה:

כן. זה שלי. ויש כאן חתימה של טינה פיי (פלוס לב! פור מואה!). טינה שלפני ימי '30 רוק' - שהיא אמנם תוכנית משעשעת קמעה, אך רחוקה מרחק עצום מהיצירה הגדולה שכאן למעלה. טינה, בייבי, ממך אני מצפה ליותר. דברי עם לינדז, גיב מי א קול, נראה מה אפשר לעשות.
קרדיטס: סטייל.קום, ג'ק וג'יל, פיטר פילוטו - האתר הרשמי, המצלמה הביתית של טל ומיכל