פוטו-רומן

ההופעה של קייט מוס בערב התרמה לילדים פלסטינים - שנערך בלונדון במהלך הסופשבוע האחרון - נראתה בהתחלה כמו עוד ניסיון חמוד שלה לשייך לעצמה גלאם מוזיקלי (היא ביצעה את Summertime של גרשווין, לא פחות):

אבל מהר מאוד, מה שהחל בתמימות יחסית קיבל תפנית קייט-מוסית בעליל:
והגיע אפילו לזה:
ולחשוב שילדים פלסטינים היו מעורבים בעניין. ג'יז. סמוך על מוס, כמו שאומרים (או צריכים להגיד).

אבל חשוב לציין עוד מישהו שהיה מעורב במופע הטרלול הזה - האם תזהו, ילדים, את הגיטריסט האגדי שהתגייס גם הוא למופע הצדקה, בלי שידע מה עומד להכות בו? נכון - זהו לא אחר מדייוויד גילמור, איי.קיי.איי מפלצת הרוקנרול פינק פלויד. כשאני וחברותיי גילינו בגיל הטיפשעשרה את פלויד הוורוד לא ידענו שובע מהם - כמו ילדות ירושלמיות טובות - אבל מי שסיפק את הגוון הטינאייג'רי להערצה הזו היה גילמור, הבראד פיט של נערות יומרניות. הנה הוא כאן (הוא היחידי שיושב, אתם כבר תזהו את עצמות הלחיים), עוד בזמן שהחבורה הבלתי-עליזה כללה גם את סיד בארט (שני משמאל):
אבל גם היום, בסיום עידן הטיפשעשרה (כן, ממש) ישנה סיבה טובה להעריץ את גילמור. בעיניי לסיבה הזו קוראים
Fat Old Sun, וזה שיר ממש-ממש-ממש יפה, שגילמור כתב וגם שר אותו.

כן, זה מהקליפים שאינם קליפים - בדרך כלל דבר מאוד מטופש להטמיע בבלוג שלך, אבל: א. בתכל'ס, זו עטיפה באמת מעולה, ו-ב. אני רוצה להבטיח שהשיר יישמע, ושליחה ללינק אחר פחות עושה את העבודה בקטע הזה.

נראה לי שזהו. לסיום סיומת (אוי, אווירת גיל 15 בירושלים השתלטה על הפוסט הזה לחלוטין), בונוס חשוב מאוד: זו גרסה ל-Summertime (לחיצה על הלינק להאזנה, כפתור ימני לשמירת הקובץ) - השיר מרובה הגרסאות שאותו קווין קייט ביצעה במופע הכמעט-סטריפטיז שלשמו התכנסנו מלכתחילה. זה קאבר שבמובנים רבים עולה בעיניי על הגרסה המפורסמת ביותר של השיר, זו של קווין ג'ופלין. המבצעים כאן הם The Zombies, ומה שעושה את הביצוע הזה כל כך נהדר זה שהוא מעביר ברוחו באופן מדויק את השורה היפה שפותחת את השיר - It's summertime, and the living is easy. כן יהי רצון.