5.10.09

לא בתמונה: משקפי הלבבות

[צילום: אוליבייה זאהם, עיצוב: אולימפיה לה-טאן. הסדרה המלאה פה]

מימין - שני עותקים מרוטים של לוליטה של נבוקוב; במרכז - עותק אחד נוסף, סרוג, שמסתבר שהוא למעשה (שיו) תיק. מה כבר אפשר להכניס אליו? האם נבוקוב זה הקלאץ' החדש? לא ברור. אבל עכשיו, כשכל הספרים שלי, התקליטים והבגדים עדיין נטועים עמוק בארגזים חומים (דירה חדשה זה עסק מסובך), השילוב בין ספר מופת ותיק יומיומי קורץ לי מאוד - שהרי זו נבירה אחת פחות בניסיון למצוא את המבוקש. [הערת אגב: ביום כיפור שהיה ממש לא מזמן, יצא לי לשבת קצת עם הספר שנבוקוב כתב על גוגול - שזכה לשם הגאוני בפשטותו וברמות האפיל שלו 'גוגול מאת ולדימיר נבוקוב' - מדובר בחתיכת שיו רציני. אני ממש לא בטוחה כמה סופרים דגולים יכולים לכתוב ברגישות ומקוריות על סופרים דגולים אחרים - זה נראה לי לא טריוויאלי בכלל. בקיצור, ביום כיפור הבא כנראה אשוב אל החצי שעוד נותר לי שם, ואם מישהו בעניין של הרוסים המטורפים האלה - רוצו על זה.]

2 comments:

ariella אמר/ה...

אפרופו נבוקוב, לא מזמן היתה כתבה נחמדת "מר נבוקוב אינו בחדרו" במוסף הארץ. לצערי הכתבה עברה לארכיון ואי אפשר לשים לינק.
מזל טוב למעבר הדירה.

מיכל♥ג'וש אמר/ה...

זו היתה כתבה עם אחת הפתיחות הנהדרות. קצת מתבקש להתחיל כתבה על נ' בפראפראזה על הפתיחה של ל' - אבל כנראה שכשאתה דורון רוזנבלום אפשר להתחמק מהצפוי ולעשות את זה מעולה.
ותודה ;)