קשה לראות סרטים. קשה לקרוא ספרים.
מצחיק לחשוב שאת הולי היתה אמורה לשחק מרילין ולא אודרי (אויש, כמה שמות אגדיים וטעונים במשפט אחד. קלאסיקה זאת פאקינג בעיה). תכלס, אפשר להבין את קפוטה, שחשב שהתפקיד של ילדת הווייטראש\נערת הזוהר ממש לא מתלבש על ליידי הפבורן, אלא תפור על נורמה ג'ין.
חמודים.למרות שהבחירה כמעט בלתי אפשרית כשזה מגיע לסרט כל כך אייקוני פאשן-ווייז (אני חושבת שכבר ציינתי שקלאסיקה זה עניין בעייתי), זו כנראה סצינת המלתחה האהובה עליי:
זו לא תמונה מספיק טובה, אבל כשראיתי את הסרט הייתי בשוק מוחלט ממה שהולך שם. בעיקר הימם אותי הסווצ'רט המנצח. דבר ידוע הוא שסווצ'רטים נועדו לניצחון.
כמובן, מתוך תצוגת אביב 2009 של אלכסנדר וונג - מהסנדקים הגדולים של איי לאב ג'וש ושל הצייטגייסט באשר הוא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה