23.5.09

מסתופפות



זה לא שיר כ-זה מצוין, הוא חמוד מינוס - אבל הקליפ לגמרי שווה צפייה. וזה גם לא שהוא כ-זה מוצלח, אלא שיש פה בחירה מעניינת של משתתפים - כלומר, משתתפות. יש פה מקבץ מרשים של בחורות שהכינוי הכי מדויק עבורן, גם אם מאוס, הוא 'איט גירלז'. זה אמנם לא הזמן ולא המקום לדון בהרחבה באיט-גירליזם (אולי גם זה עוד יגיע), אבל ברור שיש לעניין הזה חשיבות עליונה בגלל מה שהבנות האלה - בדרך שבה הן מתלבשות, במקומות שבהם הן נמצאות - אומרות על כאן ועכשיו. לשם המחשה, הנה סקירה מהירה של כמה מהנערות הנכונות שבקליפ:

ג'ן בריל - הבתזוג של הצלם והפרובקטור הבלתי נלאה טרי ריצ'רדסון -
כאן בהפקה נהדרת של ווג סין
עם החבר הפסיכוטי:
הארלי ויירה-ניוטון, די.ג'יית וגו' -
כאן עם ג'ן בריל (Cool kids belong together, טענו היה'יה'יז וצדקו):
דופקות נוכחות בקליפ גם כריסי מילר, שחולשת על הלייבל סופומור (שווה לקפוץ, גם כדי לראות את הקטלוג - שמציג, כמובן, את כל הנערות הללו שמוצגות פה, בבגדים עולצים), הבלוגרית ג'וליה פרייקס, והמלכה האם, ממציאת ז'אנר האיט-גירלז (או לפחות מי שאחראית להמצאתו מחדש בניינטיז), קלואי סביני - כאן בפריטים מהקו שעיצבה לבוטיק Opening Ceremony.
אבל רגע - חשוב להגיד שההופעה של הבנות של הרגע בקליפ הזה היא רק 50% מהסיבה שהוא מצליח להיות סנאפשוט\תמונת מצב לכל מה שקול בשנייה הנוכחית. מי שאחראי ל-50% הנותרים הוא דווקא אייטם דומם: זהו ג'קט העור\זמש\ג'ינס של אלכסנדר וונג שלובשת ליסי טרולי, שמבצעת את השיר, כמעט לכל אורך הקליפ.
כבר הזכרתי פה את וונג בתור צייטגייסטר שאין לו מתחרים רבים כרגע, אבל הנה שתי הוכחות שחוסכות ממני את הצורך להכביר מילים, ונותנות את הכבוד הראוי לג'קט הזה, כמצפן לנקודת הזמן והמרחב הנוכחית:

אין תגובות: