בפני ריקרדו טישי, יו"ר לענייני ניטים וספיחיהם, עמדה בתכל'ס בעיה דומה ביותר לזו של דקרנין ב-Balmain: מה לעזאזל עושים אחרי שאפילו בחוצות אלנבי אפשר לקנות סחורה שמוחזרה מעבודתך? התשובה (ותודה, תודה לך ריקרדו) - זונחים הכל, מתחילים מחדש, ודופקים תצוגה עוצרת נשימה למן השנייה הראשונה. בחיי, כמו עם הקלישאה הידועה הזו - "כשזה נכון, זה נכון" - לא חושבת שיכולתי להגדיר אחרת את התחושה שלי כשחזיתי בתמונה הזו, בהצהרת הכוונות שהתממשה בצורה כה
מרגשת ומרשימה ב-47 הדגמים שהפציעו לאחר מכן. המלך (טישי שליט הניטים) מת, יחי המלך (תופר העילית ואיש החזון - שוב, טישי) החדש.
2 תגובות:
תצוגה מדהימה, אין מה לומר. טישי יודע את העבודה.
אכן. מסכימה עם כל מילה.
בעוד בלמיין היה אכזבה, טישי התעלה על עצמו, וגרר איתו את החשק הלא נשלט לז'קט מפוספס.
הבו לי אותם!
הוסף רשומת תגובה