שביל קליפות התותיתים

ממש לא מזמן תהיתי כאן על עניין שהעסיק לא מעטים בסיום שבוע האופנה של פריז - עניין שבראשי תיבות אפשר לכנותו WTF YSL. זו כותרת קצת מטופשת ואכזרית, שעושה עוול לקולקציה האחרונה של בית האופנה סאן לורן (סטפאנו פילאטי, מעצב הבית, הוא מהמעטים שאפשר לרשום לצד שמם את התואר 'מעצב-על' בלי טיפת היסוס) - אבל במידה מסוימת, היא מתארת משהו מהלך הרוח ששרר בקרב מי שצפה בתצוגת אביב 2010. המינימליזם והניקיון הכמעט-חמורים שהפגין פילאטי בעונה שעברה אמנם לא פינו את מקומם באופן מוחלט, אבל אל המגרש המונוכרומטי המוכר נוספו - מכל הדברים בעולם - אפליקציות והדפסים ילדותיים של תותים ודובדבנים. הם אפילו הופיעו בצורת עגילי פלסטיק (?) גדולים, רחמנא ליצלן (אפשר לראות את ההדפסים מקרוב אם לוחצים על כפתור ימני להגדלה).
אז נכון, קייט מוס התלהבה והודיעה שהיא "כבר מחכה ללבוש את שמלת התותים" (וסליחה על החוצפה, אבל אפשר היה לראות את השמלה הזו כיציאה מעולה באוספים שהיא מעצבת עבור טופשופ, הלא כן?), אבל עדיין נשאלת השאלה כיצד פילאטי - מעצב שנדמה שהדבר האחרון שאפשר להגיד עליו זה שהוא מובל על ידי גחמות אימפולסיביות - נוקט מהלך כזה? מה פשר התעלומה? מי יסביר את הטרלול?

או.

אז אחרי שקת'רין קאלון מ-Red carpet fashion awards היתה בפרזנטציה שאחרי התצוגה, ושאלה בקול רם בדיוק את השאלות האלה, התחילה לבצבץ התשובה: ההופעה התותית מרפררת לקולקציית ההוט-קוטור האחרונה שהציג סאן-לורן בכבודו ובעצמו, בשנת 2001. בקולקציה הזו הוצגו, מסתבר, אפליקציות לא מעטות של תותים, דובדבנים, ואפילו אננסים - וזהו ההקשר שבו פעל פילאטי כשהעלה למסלול את הדגמים המתמיהים. אחרי שחוט הפתרון נגלה לפניי, התשתי את האצבעות שלי במסע חיפושים אחרי תמונות מאותה תצוגות קוטור, ובדיוק כשכבר חשבתי לפרוש - מצאתי אוצר.
אלה אמנם לא הַ-תותים, אבל אלו אננסים קורצים שבהחלט נותנים איזשהו מושג לגבי מה שהלך שם - ומלבד זאת, האם יכול להיות שמה שאנחנו רואים במרחק, הדוגמנית שמתקדמת לעברנו, מעוטרת בתותים האבודים? לעולם לא נדע.

[עדכון] בזכות פטיט לולו נמצא אוצר גדול בהרבה, ובמקום הכי הגיוני לחיפוש - התצוגה המלאה שוכנת לבטח במאגר העצום של סטייל.קום. כאשר אני חיפשתי שם לא הצלחתי למצוא זכר לזה, אבל יש מצב שהלהט עיוור את עיניי (או שלפטיט יש שם קשרים בחלונות הגבוהים - גם זו אפשרות סבירה). כך או כך, יש לנו אפשרות כעת לראות הרבה יותר מאשר אננס מצומק - הנה עוד מהדגמים הפירותיים המקוריים (וגם פה יש עגילי תותים! אמ"ג):

[סוף עדכון. שוב תודה לפטיט]

כל התגלית הזו היא בעיניי מרתקת, כיוון שלא רק פילאטי התייחס לפעם האחרונה שבה המאסטר שטח את משנתו על המסלול - נראה שגם טום פורד, שהיה המעצב הראשי בסאן-לורן (הראשון שירש את מקומו של איב בבית האופנה - שבתורו, היה לא מרוצה כלל ממינויו של איש השואו והמיניות המתפרצת) התבונן לכיוונם של פירות ההוט-קוטור באותה תצוגה. הנעליים שיצר ב-2003, שנתו האחרונה בבית סאן לורן, מוכיחות זאת - ומה שמצחיק הוא שדווקא בשבוע האופנה הנוכחי הן זכו לזרקור משמעותי (מתה על סגירות מעגל).
[1. מתוך פוסט בג'ק וג'יל, שבו עורכת האופנה של ווג ניפון, אנה דלו רוסו, מציגה לראווה במהלך יממה של שבוע האופנה לא זוג אחד, לא שניים, אלא שלושה (!) זוגות מהסדרה ההיא של פורד; 2. סטייה בציר הזמן - התמונה הזו מלווה אותי כבר זמן רב, עוד הרבה לפני שידעתי משהו מכל מגילת אסתר הזו. ראיתי את הצילום הזה אצל The Selby (אני אפילו לא זוכרת באיזה סשן שלו הם הופיעו), ומיהרתי לתייק; 3. גם גאראנס דורה, שהגיעה לצלם את דלו רוסו בחדרה במלון בשבוע האופנה הפריזאי, לא יכלה להתעלם מהתותים\דובדבנים המרקדים.]

דבר אחרון: במהלך מסעות החיפושים שלי אחר מקור התותים, נתקלתי בציטוט מפורסם של סאן לורן שכבר הפך למעין קלישאה, אבל היה נדמה לי שעכשיו, אחרי חודשים של כתיבה בבלוג, הוא לפתע התגלה לי מחדש (למרות שתותים דווקא לא מעורבים כאן. העניין כאן הוא משהו נצחי בהרבה). פתאום גם ראיתי את המשנה ההומנית, אוהבת הנשים של אלבר אלבז, כנשענת על מסורת צרפתית מפוארת. ואמרו אמן:

To be beautiful, all a woman needs is black pullover and a black skirt
and to be arm in arm with a man she loves.