3.9.09

סופו הרשמי של קיץ 2009

טוב, זה הרי ברור וידוע שזה לא אאוטפיטס-בלוג - אבל אחרי שחפרתי כל כך הרבה, ואחרי שבאשכרה חזיתי מקרוב במנהיג של דור, זו נראתה לי הדרך היחידה לסכם את הנושא. אני נראית כאן מותשת כמו אחרי ריצת מרתון (זו היתה, כנגד כל הסיכויים והסאונד המבזה, מסיבה שלא תישכח. פשוט כך) - וגאה כאילו ניצחתי באחת שנערכה כחלק מהמשחקים האולימפיים - אבל בכל מקרה מה שצריך להסתכל עליו זה ג'יימס, כך שזה לא לגמרי משנה. למרות זאת, וכיוון שאנחנו בפרסונל-אאוטפיט הראשון המתפרסם כאן (והאחרון, לפחות כמו שזה נראה כרגע, פשוט כי כאמור, זו לא הסוגה שג'וש משתייך אליה) נעשה את זה לפי חוקי הז'אנר. לכן: צמיד זהב - אמא, עגילים - סבתא, סנדלים שחורים שלא בתמונה - גזית, שמלה - אלכסנדר וונג (נו, מה אפשר לעשות. שתדעו שאני לא רק מקשקשת. אמנם להשיג את היצירה הזו היתה סאגה שכללה גילוי של בתי הכלבו הקיקיוניים ביותר ברשת, אבל זה, כנראה, כבר סיפור לפוסט אחר).

6 תגובות:

sharon אמר/ה...

וואו!! איזה כיף לך! האדם שהציל את הערב! ונחמד להתאים פנים לבלוג :) חבל שלא רואים את השמלה במלוא הדרה, אבל החיוכים הכובשים שלכם מפצים...

pea אמר/ה...

סחתיין עלייך!
וזה די ברור שאת "לא רק מקשקשת". מחכה לפוסט על סאגת בתי הכלבו הקיקיוניים בקוצר רוח.
נ.ב ונעים מאוד להכיר.. :)

מיכל אמר/ה...

שרון - לגמרי, הציל זו לא מילה. תודה!
דר - נעים עד מאוד! [לוחצת את ידך בחום, אבל לא בקריפי קיינד אוף וויי]

Shelly Peleg אמר/ה...

דווקא יפה לג'וש לחרוג מדי פעם, אפילו שאני מתה עליו בדיוק כמו שהוא :)
נראה שאת מאושרת, כיאה למעמד.
שישי שמח!

Dana (MODAna) אמר/ה...

ואווווווו אלכסנדר וונג, למה לא
גלי לנו מאיפה! (ותמונה יותר טובה פליז)

מיכל אמר/ה...

שלי - אכן, המעמד באמת הכתיב אושר גדול. ריצת מרתון כבר אמרתי?
דנה - חיפשתי קצת ברשת תמונה יותר מוצלחת של השמלה, אבל לא מצאתי. כשאפגוש את דבי הארי לאחת-על-אחת אדאג ללבוש אותה, ויהיה לי שוב תירוץ מוצלח להעלות תמונה שלי לפה - או אז אני מבטיחה קלוז-אפ מספק יותר :)