5.9.09

תופינים, רבותיי, תופינים

אני לא יודעת אם הדבר הבא נופל לקטגוריה שהזכרתי כאן - להלן, אתרי הקניות הקיקיוניים שמתחבאים להם ברשת - אבל כיוון שמיס אפונה טענה שיש קהל למידע כזה, אני אסתכן בכך שאיני מחדשת דבר ואציג את זוג הנעליים הנסיכותי הבא:
בייביז הסאטן האלו הן תוצרת איב סאן לורן משנות השבעים, מידה 37.5 במצב מצוין, והן עולות 185 דולר. לא שקניתי מיליוני סנדלי YSL במהלך חיי (וחבל), אבל נראה לי די מדהים להיות בעלים של זוג כזה בפחות מ-800 שקל (לא סגורה מהי עלות המשלוח שם, אז הוספתי סכום מכובד לעלות הנעליים כשלעצמן, שהיא, נכון ל-5/9/09, 684 ש"ח טבין ותקילין. בהתחשב בכך שיש להם כעת 15% הנחה על כל המלאי, אנחנו בכלל מדברים כאן על טוטאל של 582 ש"ח [שיו, זה שיש לי את בנק ישראל בבוקמארקס בגלל קניות אינטרנטיות זה אחראי ומדאיג בעת ובעונה אחת]).

אנחנו מדברים על החמודות האלה מלכתחילה מכיוון שכאמור, עסקינן כרגע בשופינג הזייתי אך משתלם במרחבי הווירצ'ואל ספייס, והנעליים האלה מוצעות לרכישה באתר התמוה מעט Poshvintage.com. שוב אסייג ואומר שאם אני שוגה כאן, ומטרטרת על אתר שהוא ברור מאליו, אני מתנצלת מראש - אבל בעיניי הוא באופן די ברור רחוק מלהשתייך לחבורת האימפריות הידועות סטייל שופבופ, ריבולב, או אפילו גרגייל, בראש ובראשונה בגלל עיצובו הלואו-טקי והלוגו - שמשרה אווירה של עוגת חתונה מהאייטיז. מעבר לזה, העובדה שהאתר מתעסק בווינטג' גם היא הופכת אותו למעט חריג בשורה הראשונה של האונליין-שופינג (לא שחסרות אימפריות וינטג' ברשת - ראו ערך נאסטי גאל ומיליוני דומותיה).

הגעתי לאתר הזה בזמנו דרך הראיון הזה עם קרן זרקה, שאחראית למותג Anna K (ומהמעצבות המעטות שפועלות פה שאני יכולה להגיד שברוב הפעמים שאני עוברת אצלה, ככל הנראה אמצא לפחות פריט אחד שהייתי שמחה לקרוא לו שלי) - ובשורה תחתונה, כנראה לא ממש משנה האם מדובר במעצמה או בפינה נידחת בכפר הגלובלי. מה שחשוב הוא שיש שם היצע רציני למדי (דוגמאות: 1, 2, 3 - מצאו אתם, ילדים, את החברים הבאים בסדרה) - בעיקר בגזרת האביזרים - ושאפשר לחקור אותו במשך פרק זמן מכובד, כשבמקרה הטוב מתחמקים עם מציאה, ובזה הפחות טוב, אבל עדיין משמח, מסיימים את הטיול עם השראה.

ברוח זו, נקנח בפיסת שלל נוספת מהאתר - נעלי ז'יבנשי, גם הן מהסבנטיז, שמחירן מסתכם ב-175 דולר; ובשביל לדעת שיש בארון פריט של ז'יבנשי, גם אם זה לא ריקרדו טישי שאחראי לעניין - מדובר בעסקה משתלמת, אני חושבת. קראו לי זונת מותגים, אבל יש בעיניי כוח רב לפריטים שמשתייכים לפיסת היסטוריה משמעותית. עוד נחזור לעניין הזה באריכות פעם, אבל עם זאת חשוב לי לסמן כבר עכשיו איזשהו גבול להודאה באשמה הזו, ולציין את הקלישאה הידועה אך הסופר-נכונה - ואני לחלוטין לא מצהירה כך סתם כדי לצאת ידי חובה - שלמרות הכל, ועל אף שכבודם של תיקי שאנל קלועים במקומם מונח (וכואב עד כמה שהוא מונח), החלק החשוב באמת הוא מיהו בעליו של הפריט, ומה הוא מחליט לעשות איתו. ולענייננו, עם נעלי פיפ-טואו בשחור-לבן יש המון מה לעשות, בעיקר כשהן נראות כך:

4 תגובות:

Dana (MODAna) אמר/ה...

העניין הוא, שבישראל זה אולי שוס להשיג אותן במחיר כזה, אבל זה מחיר די שערורייתי בארה"ב עבור YSL וינטאג', אפילו אם הן במצב טוב
מגפי וינטאג' של מעצבים אמורים לנוע בסביבות ה-150, עקבים באופן נדיר עוברים את ה-70
הסיבה לכך היא שכל הפריטים הללו קצת off במידה, ויש התיישנות של המודל, של החומרים וכו'...
וד"א המשלוח זה איפה שדופקים אותך- פעם שילמתי 62 דולר (!!!!!!!) משלוח עבור תיק של פראדה לישראל (שלא עצרו במכס...תמוה?) כי זה פשוט עדיין יצא יותר זול מכל מה שהציעו לי במקום אחר...

Dana (MODAna) אמר/ה...

אה!! ועוד משהו- אחותי (המתגוררת בניו יורק) לא אחת קנתה נעליי YSL לא משומשות, מעונה עדכנית יחסית, ב-outlet בסביבות ה-250 דולר
אז אם כבר...

pea אמר/ה...

יש קהל, בהחלט יש קהל... :)
ואפילו לא הכרתי את החנות המדוברת הנ"ל (טוב שיש חברים בעלי תחומי עניין דומים). כשרואים את המחירים האלה, שהם לא ממש זולים אך בהחלט זולים יותר ממחירים בחנויות נעליים "יוקרתיות" בארץ (שמוכרות "סתם" נעליים ולא נעלי מעצבים) זה תמיד עושה חשק לקנות. והז'יבנשי נחשקות באופן מיוחד.
משום מה עוד לא התגברתי על החשש מפני המכס שיקלקל את המסיבה ויוסיף עלות נכבדת שתעשה את העניין ללא כדאי ומהעובדה שאני ממש מפחדת להשקיע ולקבל נעליים לא במידה שלי.
בכל מקרה, יש לי עוד אתר לפנטז בו (זה ממש כמו פורנו לבחורות כל האונליין וירטואל שופינג הזה, הא?) ואגב, את מכירה את www.enokiworld.com ? פתאום נזכרתי בו...

מיכל אמר/ה...

דנה, ברור שאת לגמרי שוחה במכמני הקניות ברשת - אז ראשית, צל"ש. באמת לא עשיתי את החישוב המדויק של שווי המציאה בהתאם למחירים שנהוגים בארה"ב - פשוט השמות, המצב של הפריטים, והעובדה שרואים שהם hand picked - פלוס העבודה שכל החבילה הזו היא לא משהו שתיתקלי בה בחנויות היד-שנייה הלא-וירטואליות שכאן, כל זה גרם לי לחשוב שיש כאן משום 'עניין לציבור'. והאמת, יותר מהכל, בהיותי סאקרית של וויז'ואלז, פשוט ראיתי את סנדלי הסאן לורן האלה וחשבתי שאי אפשר לטעות עם העלאה של כזו Eye candy, יהיה התירוץ אשר יהיה.
דר - זהו, בדיוק. ובעניין המכס, אני חייבת להודות שאני מתייחסת אליו בפיזור נפש שהוא אפילו מעט בעייתי (כן, לא כשהוא מגיע ל-62 דולר, כמו שציינה דנה, ובכל זאת): אני נוטה להעלים עין ולשכוח מהתשלום עליו שנייה אחרי שהגשתי את הכסף לפקידה בדואר, בחזקת מין פעולה מהירה ומעיקה שהיה עליי לעשות כדי לאחוז בחבילה שהגיעה אליי. שנים של אוטו-סוגסטיה מוכיחות את עצמן (לצערן של הפקידות בבנק לאומי).
לא הכרתי את האתר שהזכרת - נראה שגם הוא שופע בפריטים שלוחצים על נקודות רגישות (זה נורא, אני רואה את הצירוף "אונגרו" ו-"1980" ומתמלאת חמימות שעלולה להביא לפעולות נמהרות ומסוכנות). מצחיק כמה אתרי הווינטג' מתברכים בממשק מיושן, כאילו כדי להתאים את עצמם לפריטים שהם מוכרים. אתר פנטזיות וינטג' נוסף, שהוא די גדול בתחומו - ומוגבל באמת כמעט אך ורק לפנטזיות, כי סטנדרט המחירים שלו לא בדיוק הגיוני - הוא Atelier Mayer. מציעים לבחורה פולקה דוטס של כריסטיאן לקרואה באתר וינטג' (http://bit.ly/3rjzf8), ואז שמים תווית מחיר של 200 פאונד - יש אנשים מרושעים בעולם, איי טל יו.