18.10.09

בבפנוכו של הלוקר

הפלנל. הקרוֹשֶה. הפסים. ריקי. רייאן. ג'ורדן (קטאלאנו, אי אפשר לשכוח). אם יש סיבה אחת ויחידה לזה שהיתה פה פעם חברת טלוויזיה שקראו לה "טלעד", הרי שזו ההחלטה הגאונית שלה לשדר את "אלו הם חיי", ועוד באותו עשור שבו ומתוכו הסדרה הזו נוצרה, הניינטיז. קלייר דיינס, ללא ספק מגיבורות שנות התשעים שלי (אני עוד זוכרת את היציאה ההמומה מקולנוע רב-חן בתלפיות אחרי ההקרנה של 'רומיאו וג'ולייט') - מופיעה פה בתפקיד חייה, פלוס מדגמנת באופן מושלם את השטיפה האדומה הקלאסית (החובה האזרחית שמוטלת על בנות 14 באשר הן), עוד לפני שעברה לבלונד סטנדרטי ומשעמם. ברגעים אלה אני מחכה להגעתו האיטית אך היציבה של קובץ 19 הפרקים המלאים של הסדרה (בעוד שאני מהרהרת האם ללכת על זה ודי) - ונזכרת בציטוט מתוכה, שגרם לי להבין עוד בימי התיכון המטופשים שאני צופה ביצירה משמעותית שלא אשכח במהרה:

People are always saying you should be yourself, like yourself is this definite thing, like a toaster. Like you know what it is even. But every so often I'll have, like, a moment, where just being myself in my life right where I am is, like, enough.

7 תגובות:

Unknown אמר/ה...

ג'יזס, זה הטעם הרע הכי טוב שראיתי לייטלי. דאבל לייק על הסודר האפור-כחול-פסים

Sharon אמר/ה...

לאחותי, כנערה ניינטיזית מן המניין יש את המארז הזה (שנלקח על ידי לתקופה ארוכה) והוא שווה ביותר...

נוּש אמר/ה...

איזו סדרה וג'רד לטו נפלאים. והבגדים דומים להפליא לפרטים מקולקציות הקיץ האחרון והסתיו של אורבן, נראה לי.

אנונימי אמר/ה...

אח... הייתי רואה כל פרק איזה שלוש-ארבע פעמים בצפיה לשבוע הבא, לומדת בינתיים בעל פה מונולוגים נבחרים... יש משפט אחד מהפרק האחרון שמעולם לא שכחתי.
בראיין קרקוב ברגע מחמיר לב, צופה באנג'לה ובג'ורדן חוזרים אחד אל השני בזכות המכתב שהוא כתב, ואומר את מה שעד אותו רגע חשבתי שרק אני מרגישה:
"If you - like - analyze why certain people end up with other certain people, it will make you wanna kill yourself".
זה נשמע מדכא, אבל אני בגיל 15 מצאתי הרבה נחמה בזה שיש עוד מישהו בעולם שמרגיש כמוני...
וחוצמזה, בראיין קרקוב הוא סוג של ג'וש. אני בטוחה שהוא גדל להיות הגבר שכולנו רוצות... (:
דרך אגב, אני עשיתי לעצמי מרתון my so called life לפני שנה. זאת עדיין סדרה טובה, אבל זה אחרת. הזמן עשה את שלו, וכנראה שטוב שכך...

Standing Ovation אמר/ה...

לא הייתה וכנראה גם לא תהיה סדרת נעורים טובה כמו MSCL. גם אני ראיתי אותה בסיבוב נוסף אחרי שנים וכל כך נהניתי, היא רק נראתה לי יותר מדהימה ועמוקה.

מיכל♥ג'וש אמר/ה...

עידית - כל כך נכון, זה בדיוק Ugly beautiful (הניינטיז בשתי מילים, במובן מסוים).
שרון - אחותך מבינה עניין, אין ספק ;)
נוש - יש מצב לחלוטין, אני רואה מאיפה את באה. הרבה פעמים קורה שאורבן פורצים את גבולות הנחשקות (ועוד במחיר שווה לכל נפש [לרוב] - זו כבר שליחות תרבותית ממדרגה ראשונה).
אנונימי - נשמע שבגיל 15 הייתי שמחה להכיר אותך בגיל 15! וזו הערה מצחיקה ביותר בקשר להתגלמות ג'וש בבראיין קראקוב - אם כי בג'וש (לפחות זה שמהווה את הבמה שלנו כאן - בקשר לג'וש הקלולסי זה כבר דיון אחר) יש גם כמות נכבדה של ג'ורדן קטאלנו ♥
SO - אז זו לגמרי כוונתי - לעשות בימים הקרובים סיבוב נוסף ולבקר מחדש את המחוזות האלה. אעדכן מן המסעות (כנראה בפוסטים שעורגים לניינטיז באופן בלתי נשלט).

אנונימי אמר/ה...

http://tv.blinkx.com/show/my-so-called-life/xVwdsOsjzDUDsuKu#s1e1

should get u started

m